ביולוגיה- שיעור ליום השואה

המחלקה להכשרת מוריםבית הספר הבינלאומי להוראת השואהיד ושם

ביולוגיה בגטו ורשה

?מדע או חיים

מה משפיע על האדם בבחירת מקצוע

מה משפיע על האדם בבחירת מקצוע

איך אתם רואים את ההשפעה ההדדית שבין תחום עיסוקו של אדם לבין אופיו

מה משפיע על האדם בבחירת מקצוע

איך אתם רואים את ההשפעה ההדדית שבין תחום עיסוקו של אדם לבין אופיו

האם תחום העיסוק משפיע על האופן שבו אדם מפרש/ מנהל את חייו

ומה לגבי ביולוגים? מדענים? האם ניתן למצוא הדים להיותם מדענים באופן התמודדותם עם?החיים

לקריאת מידע

גטו ורשה

כיצד המדען / הביולוג יכול לדעתכם להתמודד עם המאורעות

עד כמה הכלים המדעיים שהמדען רכש יכלו לסייע לו בהתמודדות עם המצב בגטו

ב-1941 הקימו היהודים בית ספר מחתרתי לרפואה תחת סיפור כיסוי של קורס להיגיינה ובריאות הציבור שאושר ע"י הנאצים. ביה"ס פעל עד האקציה הגדולה ביולי 1942. כל יום נפתח בשיעור בנושא מגיפות, חיסונים ומחלות מידבקות - הנושאים שהיה לגביהם אישור מהגרמנים - אך אחר כך עברו המרצים לנושאי לימוד ומחקר אסורים - פיזיולוגיה, פתולוגיה ביוכימיה ועוד. בית הספר כלל שנות הוראה טרום־קליניות וקליניות, למדו בו מאות סטודנטים, שבתנאים הלא אנושיים בגטו קיימו שגרה של הרצאות וניסויים במעבדה ובחדר המתים בבית החולים שבגטו, כולל התנסות מעשית של הסטודנטים במרפאות שבגטו. ההרצאות נערכו בין 17:00 ל-20:00. לעתים לא היה חשמל, והלימודים התקיימו לאור נרות. מפעם לפעם נשמעו יריות של חיילי המשמר שירו ביהודים. הסטודנטים הורגלו לכך, והמשיכו להקשיב להרצאות

בית הספר המחתרתי לרפואה

פרופ' אדוארד לוט

פרופ' לודוויג הירשפלד

מרצים בבית הספר לרפואה בגטו ד"ר אמיל אפלבאום - המעבדה ללימודי שנים מתקדמות פאול בורנשטיין פרופ' אדם דרוזדוביץ' - עוזר לפרופסור הנריק מקובר פרופ' לודוויג הירשפלד (1884-‏1954) - בקטריולוגיה הנריק לבנפיש ווינארובסקי (1894-‏1956) ד"ר ברוניסלב וישינסקי (ברנרד וקסמן) פרופ' היליי לקס (1909-2009)- כימיה פיזיקלית פרופסור הנריק מקובר (1904-‏1964) - פיזיולוגיה ד"ר יוליאן פלידרבאום (1898-‏1943) - המעבדה ללימודי שנים מתקדמות ד"ר הנרי פניגשטיין - אנטומיה ופתולוגיה ד"ר יוליוש צווייבאום (1887-‏1959) - היסטולוגיה פרופ' מצ'יסלב צנטנרשוור (1874-‏1944) - כימיה הנריק שטבהולץ (1882-‏1941) ד"ר לודוויג שטבהולץ (1911-‏2007) - אנטומיה ד"ר יוסף שטיין (1904-‏1943) - מחלות מידבקות ולדיסלב שטרלינג (1876-‏1943) - מחלות ילדים

מדוע להאבק על קיום בי"ס ?לרפואה בגטו ?האין דברים חשובים מזה

האם לימודי רפואה/ביולוגיה יכולים?לתת מזור והתעלות נפש ללומדים

מתוך: חלוק לבן בגטו, עמ' 267

כך לדוגמה, לימד את הסטודנטים שלו :על סוגי הדם ובחר להובילם לגדות הגנגססיפרתי שמשם אני מחכה להכרעה של הבעיה, האם האנושות במצבה הנוכחי בצורותיה הזואולוגיות כבר קפאה או עדיין מסוגלת לשינויים. סיפרתי להם מכוח המדע, שמרשה לארוג תכניות רחבות ולהרים תקוות, גם אם נמצאים מאחורי חומות. כך הפחתי בהם רוח מדעית, חוויות רוחניות, מתח והרפיה, תכניות מדעיות ופתרונות. הייתה לי הרגשה שאני לוקח את הילדים המסכנים האלה ביד ומוביל אותם לגבהים שבהם האויר נקי, ששם איש אינו בז להם, שם יוכלו להמשיך לחלום בזוהר האנושות...לחשוב ולבנות

פרופ' הירשפלד, על משמעות הלימוד בגטו

לדאבוני הייתה לי נבואת הלב שלרוב הנוער הזה לא תהיה אפשרות לסיים את לימודיהם. האם ברגע הטרגי הזה אתן הרצאה פורמלית מלומדת...כדי להשכיח מהם את האסון וההכנעה ואת הסיכוי לבלתי אפשרי...? רציתי להוביל אותם לגבהים שמהם נראו פלאי העולם ולהתפעל מיופיו של העולם, שבו נראה חזיון החיים כמו אגדה. הבקטריולוגיה מתאימה לזה היטב. הקרב בין המקרו לבין המיקרואורגניזם

מה בלימודי רפואה/ביולוגיה יכול ?לתת מזור והתעלות נפש ללומדים

מתוך הסרט : רעב- סיפורה של מחתרת הרופאים בגטו ורשה

בגטו ורשה קמה קבוצת רופאים, שבעצמם סבלו מרעב, והחליטה ליזום מחקר ענק ומדוקדק על הרעב בגטו - המחקר המקיף ביותר שנעשה עד אז על רעב. שאלת המחקר היתה כיצד משפיע הרעב על מערכות שונות בגוף. במחקר השתתפו 140 חולים: 70 מבוגרים, 40 ילדים ועוד 30 חולים אחרים והוא נעשה ע"י 28 רופאים שרבים מהם היו מומחים בתחומם ובקיאים בספרות המחקר. לצידם עבדו עוזרי מחקר- בעיקר פרחי רפואה. במחקר נערכו בדיקות מתוחכמות ביותר שהציוד לביצוען הוברח לגטו והשתמשו בו בשיטות מדעיות חדשניות. לאור זאת, הגיע המחקר להישגים מרשימים. החוקרים כתבו במידה לא קטנה של הומור מריר כי "מעולם לא עמד לרשות הרפואה שפע כזה של חומר למחקר". החוקרים סיכנו את חייהם משום שהיה ידוע שגילוי המחקר היה גורם לא רק להפסקתו, אלא לרצח החוקרים בראש צוות המחקר עמד ד"ר מיליקובסקי, שהצליח להבריח לצד הארי את המחקר שנגדע באמצע בשל הגירוש הגדול בקיץ 1942 המחקר נעשה בסיטואציית חיים בה האדם נאבק על הישרדות פיזית ונפשית יום יום

המחקר על הרעב

פרופ' ויטולד אורלובסקי

רשימת הרופאים שביצעו את מחקר הרעב

ד"ר שמחה לדרמן

ד"ר ישראל מיליקובסקי

כיצד אפשר להסביר את קיום המחקר בתנאים הקשים בגטו?תוך סיכון עצמימהי המוטיבציה לעריכת? ניסוי זה

מתוך הסרט: רעב- סיפורה של מחתרת הרופאים בגטו ורשה

כמה מילים אחרונות לכבודכם, הרופאים היהודים: מה אוכל לומר לכם, עמיתיי היקרים וחבריי למצוקה, אתם חלק מכולנו; עבדות, רעב, גירושים ותמונות המוות בגטו שלנו - היו גם מנת חלקכם. אבל אתם - על ידי עבודתכם - יכולים :לתת למרצחים את התשובה האחת Non Omnis Morier, "ובתרגום לעברית, "לא לגמרי אמותמתוך האודיסאה השלישית של המשורר הרומי)(הורציוס, המאה הראשונה לפנה"ס

...מעולם לא נתפסתי לרגשות זעם שכאלה כמו ברגע זה בבואי לכתוב את הפתיחה לקובץ זה אני נוטל את העט לידי, והמוות הוא הצופה אליי מכל צד ועבר. העבודה המוגשת כאן אינה גמורה. היא הופסקה פתאום ב-22 ביולי 1942. זהו היום הראשון של הגירוש, של רצח המוני, פעולה שאין כדוגמתה בדברי ימי העולם. העבודה של הסידור השיטתי והעריכה של העובדות שנצברו ותוצאות החקירות נעשו באחד הבניינים של בית הקברות היהודי. אפשר להגדיר את הרעב כתופעה בחיי היהודים. אומות העולם – אין אתה מוצא בהן "רעב" למדע, לעבודה, ואפילו לחיים בדומה לזה של העם היהודי. כאן אולי יש לבקש את מוצא הגורם הפתוגני לאנטישמיות. ברם, הנושא של עבודתנו הוא הרעב היומיומי, הרעב במובן הפיזי. מנקודת מבט זו הרי אנחנו, היהודים, נמצאים מחוץ לגדר ההתחרות, ולכבוד יראה לנו לגלגל נושא כללי זה בבעיה מדעית כדי להשביע את רעבוננו למדע ולדעת. אם לדון מבחינה היסטורית הרי זוהי באמת 'סימפוניה בלתי גמורה' של רופאים יהודיים משנת 1942

מתוך 'חלוק לבן בגטו', מרים עופר עמ' 277

מדברי ד"ר מיליקובסקי במבוא למחקר הרעב, נכתב ביולי 1942 בחדר בבית העלמין היהודי

ביבליוגרפיה ומקורות להרחבה

המחלקה להכשרת מוריםבית הספר הבינלאומי להוראת השואהיד ושם